המלצות


מסלולי טיול מסביב לכנרת

במשעולים בין דגניה לכנרת
2 הקילומטרים המחברים בין דגניה וכינרת הם אבן יסוד בתולדות ארץ ישראל בעת החדשה: חם בקייץ ונעים מאוד בעונות אחרות, ולכן: בחורף ובאביב, אפשר להשאיר את הרכב במושבה כינרת וללכת ברגל לדגניה, הלוך ושוב, על שביל ישראל המחבר את שני האתרים.
בקייץ כדאי יותר ברכב הממוזג.
בשנת 1908 הוקמו במושבה כינרת 8 בתי מגורים, ביניהם: מרפאה – היום מוזיאון, ובית ספר – היום בניין המועצה המקומית.
אפשר ללכת ברחוב המקורי שהוא עד היום רחובה הראשי של המושבה ולהיכנס ל"חצר כינרת" .
בחצר כנרת עוצבה דרכה של תנועת העבודה: ההגנה, המשביר לצרכן, תנובה, סולל בונה – כולם נוסדו כאן.
בבית הספר לבנות "חוות העלמות" שהקימה כאן ,חנה מייזל למדה בין השאר, גם רחל המשוררת אשר שבתה את ליבו של זלמן רובשוב, מי שיהיה לימים נשיא מדינת ישראל: "מאחורי העדר רועה תימורה, צחורת שמלה וכחולת עין, קלה כאיילה ויפה ככנרת. בידה ענף עץ...".
בסוף הרחוב: "על שפת ים כינרת ארמון רב תיפארת"בית טריידל (אנא מכם – ה"ארמון" הוא בית פרטי של משפחה. כבדו את פרטיותם).
בית הקברות: חברי המושבה כינרת, ראשי תנועת העבודה, המשוררת רחל והמשוררת נעמי שמר כולם קבורים כאן.
ממש לאחרונה פרצו כאן ילדי בית הספר ע"ש נעמי שמר במושבה כנרת יחד עם החברה להגנת הטבע שביל המגיע עד למוצא הירדן מהכנרת. שביל זה יהיה חלק משביל סובב כנרת שהחברה להגנת הטבע שוקדת על הקמתו.
מבית הקברות – ברגל, דרך "חורשת האקליפטוס" אל הירדן.
באתר הטבילה "ירדנית" יש כמה בתי קפה להשיב את הנפש, חנות גדולה, ואתר טבילה לתיירים הנוצרים. אם יתמזל מזלכם תוכלו לראות קבוצה של נוצרים, לבושים כולם בלבן, שהכומר שלהם טובל אותם אחד אחד בתוך מימיו של הירדן. בקייץ חמימים ונעימים בחורף – פחות נעים.
בסמוך לאתר ירדנית – בית המוטורים – המשאבה שנתנה דחיפה להתפתחות חקלאות השלחין בארץ. כאן גרו התימנים שהובאו לארץ ע"י יבניאלי.
בדגניה חלם א.ד.גורדון על "דת העבודה". כאן גם נקבר. והמוזיאון בדגניה א' מנציח את שמו.
http://www.beitgordon.museumline.co.il/
משה דיין נולד כאן, לאחר שאימו הסופרת דבורה דיין ואביו, לימים ח"כ שמואל דיין, המרו את פי האספה בדגניה ונכנסו להריון למרות החלטת האספה שהקיבוץ הראשון בעולם אינו יכול להרשות לעצמו שיהיו בו ילדים.
אחרי משה הם ילדו (הפעם כבר במושב הראשון שיסדו הם וחבריהם שעזבו את דגניה, בנהלל) את אביבה – אמא של יונתן גפן וסבתא של אביב, ואת זוריק שנפל במלחמת השחרור. (אבא של ח"כ עוזי דיין).
עוד בכניסה למשק – הטנק העיראקי שעצר חבר הקיבוץ במלחמת השחרור עם בקבוק מולוטוב בלבד בידו. גם הבניין המפורסם של אום ג'וני.
על התקופה אפשר ללמוד ממחזהו של אלתרמן "כינרת כינרת".
עם הכביש העולה לפוריה תוכלו לעלות (ברכב) אל ביתניה שליד צומת אלומות, ציון דרך בהקמת תנועת השומר הצעיר (המחזה "ליל העשרים" של סובול). משם תצפית נוף נפלאה אל עמק הירדן והגלעד.


עמק הירדן
נהריים
ליד המושבה מנחמיה נשפך הירמוך לירדן. בשנות השלושים של המאה הקודמת בנה כאן "הזקן מנהריים" - פנחס רוטנברג תחנת כח ליצור חשמל, אשר ניצלה את הפרש הגבהים בין הירדן לירמוך. התחנה עבדה עד מלחמת השחרור. אתר אי השלום מספר את סיפורו של המקום ואת סיפורו של קיבוץ גשר.


ג'ונגל כיף
בקיבוץ בית זרע – גן טרופי עם בעלי חיים.
מתאים מאוד לילדים.
גליתא
בקיבוץ דגניה ב' מייצרת גלית אלפרט שוקולדים.

צפון הכנרת
נתחיל מגינוסר: בבית יגאל אלון מוזיאון לאדם ולטבע בגליל.
עם כביש 90 ניסע צפונה, מולנו ים של עמודי חשמל. כאן פועם "הלב של המדינה". אתר ספיר נמצא בבטן האדמה, בתוך הגבעה שעליה יושבת העיר הקדומה כנרות.
בשנות השישים הוקם כאן אחד המפעלים הגדולים ביותר שהקימה מדינת ישראל: המוביל הארצי. בתוך ההר מסתתרות משאבות ענק ששואבות מכאן את מי הכינרת, מעלים אותם עד לאיזור חוקוק ונחל עמוד, ומשם זורמים המיים בגרביטציה בתעלות פתוחות או במנהרות סגורות עד לברזים שלכם בתל אביב, ירושלים, באר שבע עד ערד.

ישו הנוצרי היה כאן-
אתרים נוצריים בכנרת
בחופה הצפוני של הכינרת מספר אתרים שפרסמו את הכינרת בכל העולם.
כאשר אנו מטיילים בעולם הגדול, בכל פעם ששואלים אותנו מהיכן אנחנו – אנו אומרים שאנו חיים במושב ליד הכינרת או sea of gallilea כפי שהיא נקראת בפי הנוצרים.
כי כינרת כל אחד מכיר.
בכפר נחום חיי לפני 2000 שנה דייג בשם שמעון התרסי (פטרוס), שאירח בביתו את ישו שברח מנצרת דרך כפרי הגליל לכאן, כאן החל שמו של יהושוע עושה הניסים מהגליל להתפרסם: הוא הלך על המים בכינרת, הוא ריפא חולים, הוא האכיל 5000 איש ב5 כיכרות לחם ובשני דגים, הוא נשא את הדרשה על ההר.
כאן ישנם היום כמה אתרים ששום ביקור של נוצרי בארצנו לא יהיה מושלם אם לא יהיה בהם.

כפר נחום וטבחה
בצומת כפר נחום נפנה ימינה ונעלה על כביש 87 לקצרין.
בארבעת הקילומטרים הקרובים נמצאים כמה מהאתרים הקדושים ביותר לעולם הנוצרי: אחרי פחות ממאה מטר הכביש פונה שמאלה, אם הינו ממשיכים ישר, הינו מגיעים אל פינת חמד בכרי דשא. פעם היתה כאן אכסניית נוער היום משמש המקום אכסניה לכמרים נוצריים הבאים להשתלמות במקום.
בטבחה הסמוכה היה נס הלחם והדגים. כאן רצפת פסיפס יפה – מהיפות ביותר שנתגלו בארץ - ובה מתוארים בעלי חיים שחיו פה פעם כנראה. נסיעה של עוד כמה עשרות מטרים אל בכורת פטרוס.
הלאה עם הכביש עוד כשלושה ק"מ לכפר נחום. בחצר הכנסיה הפרנציסקנית שני מבנים עיקריים: שרידי בית הכנסת של כפר נחום מהמאה הרביעית לספירה תופס מיד את העיין כיוון שהוא בנוי מאבן גיר לבנה בניגוד לאבני הבזלת השחורות שנמצאות בכל מקום. המבנה השני – מודרני, נבנה מעל שרידי הבית שבו לפי המסורת הנוצרית אירח פטרוס את ישו בביתו.
חזרה לכביש, נמשיך מזרחה, הכיפות האדומות שמצד ימין שייכות לכנסיה יוונית אורתודוכסית.
בפניה הראשונה נפנה שוב ימינה לאתר צלינים בשם מזה כריסטי(השולחן של ישו) על שפת הכינרת. נרד למים, במדיד שישנו על שפת הכינרת נוכל להציץ ב"מפלס הלאומי", לראות ולהזדעזע עד כמה ירדו פני המיים בכינרת
מכאן אפשר להמשיך לרמת הגולן דרך גשר אריק.
מי שלא די לו באתרים נוצריים יכול לבקר במזרח הכינרת בשני אתרים נוספים: תל הדר (בתוך חוף דוגית) וכורסי. או - לחזור לצומת כפר נחום, לפנות ימינה, ולטפס עם כביש 90 לגבעות הבזלת של הגליל המזרחי.


כ- 2.5 ק"מ אחרי צומת כפר נחום נפנה ימינה להר האושר. נסיעה קצרה תוביל אותנו אל כנסיה מרהיבה הנשקפת אל הכנרת. כאן נשא ישו את דרשת ההר המפורסמת שלו.
המקום פתוח בשעות 08:00 עד 11:40, 14:30 עד 16:40. מחיר הכניסה לרכב – 5 ₪.

נחזור לכביש 90 ושוב נפנה ימינה בכביש 8277 המוביל לאלמגור.
אחרי כמה עשרות מטר – מצד ימין, מול הכניסה לישוב כורזים - "בית בגליל".
מבנה מדהים ביופיו ובפאר שלו. ניתן לבקר עם הדרכה מקומית. מי שמפריע לו הדרכה עם גוון מיסיונרי - שלא יבוא.
אם ממשיכים עם כביש 8277, מגיעים למושב אלמגור. בקצה הדרום מזרחי של המושב, ליד בית הקברות – תל מוטילה. תצפית נוף מדהימה ואתר קרבות מראשית שנות ה-50.




ציפי: 052-4204222 | ג'ימי: 052-2543323| טלפון: 04-6763406 | פקס: 04-6763405 | Email: jimyjeep@gmail.com